פרימנופאוזה

יש לשקול התחלת טיפול הורמונלי בעת הופעת תסמינים הפוגעים באיכות החיים ולא השתפרו בעקבות שינוי אורח חיים ותזונה.
מומלץ לשקול התחלת טיפול גם בעת הופעת תסמינים קלים בגיל מתחת ל 45 באם הווסת פסקה ומומלץ על התחלת טיפול גם ללא תסמינים באם הווסת פסקה בגיל 40. כך גם במקרים של בדיקת צפיפות עצם לא תקינה אוסטאופניה/אוסטאופורוזיס

אין חובה או הכרח ליטול טיפול הורמונלי נוסף או חליפי
במיוחד בהעדר תסמינים או באם קיומם אינו מפריע לאיכות חיי היומיום. חשוב לזכור כי מטרת הטיפול הינה העלמת תסמינים קיימים ולאו דווקא כטיפול מונע של תופעות עתידיות העלולות להופיע בהמשך.

הטיפול ההורמונלי בגיל המעבר מבוסס על שילוב אסטרוגן זהה ביולוגית ופרוגסטרון  משום שתוספת הפרוגסטרון מגינה מפני ההשפעה השלילית של טיפול באסטרוגן על רירית הרחם.
יש להעדיף טיפול הורמונלי עם השפעה מינימלית על רירית הרחם ורקמת השד.

ניתן להימנע ממתן פרוגסטרון, ולטפל באסטרוגן בלבד בנשים שעברו כריתת רחם ואינן סובלות מאנדזומטריוזיס. החלטה על נטילת ההורמונים חייבת להעשות לאחר שיקול דעת והכרת עברה הרפואי, המשפחתי ואורח החיים של המטופלת ולאחר דיון את היתרונות והחסרונות של הטיפול כולל הכרת כלל האלטרנטיבות כולל טיפול המבוסס על תזונה ונטורופטיה.